סימון על הכביש
סימוני כביש — קווים, חצים וסמלים צבועים על הכביש המגדירים נתיבים ועצירות.
- קו נתיב או קו ציר הכביש - קו קטעים בצבע לבן
- כביש או נתיב מתחלף - קו קטעים כפול בצבע לבן
- קו הפרדה רצוף כפול בצבע לבן
- שביל או נתיב המיועד לאופניים
- קו צפוף - אזהרה
- קו קטעים ליד רצוף
- קו רצוף בצבע צהוב
- קו מלבנים בצבע לבן
- קו קטעים בצבע לבן – פניה בצומת
- קו עצירה – קו לבן לרוחב הנתיב
- מעבר חציה להולכי רגל
- מעבר חציה לאופניים
- חצים לבנים על הכביש
- נתיב נסיעה העומד להסתיים - חצים אלכסוניים בצבע לבן
- איי תנועה לבנים
- אבני שפה צבועות שחור-לבן
- אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול
- אבני שפה צבועות אדום-לבן
- מקומות חניה לכלי רכב מסומנים בצבע לבן
- מקום אסור לחניה מסומן בצבע לבן
- מקום פס האטה
- מעבר חציה לאופניים
תמרורים
תרגול תמרוריםעל התמרורים
סימוני הכביש הם המשפחה היחידה שאינה ניצבת על עמוד — היא צבועה על האספלט עצמו, ואותה קוראים במבט מטה אל פני הדרך ולא אל צד הכביש. רובם לבנים: קווי נתיב, קווי הפרדה, חיצים, פסי זברה וקו עצירה. צבע צהוב מסמן הגבלה מיוחדת לאורך שפת הכביש, ואבני שפה צבועות מוסיפות שכבת מידע משלהן על עצירה וחנייה. הצורה היא המפתח — קו רציף, קו מקווקו, שורת משולשים, זברה או חץ — וכל צורה אומרת כלל אחר.
המסר תמיד מקומי ומדויק: מה מותר בדיוק במקום שבו נוסעים. קו הפרדה רציף אוסר לחצות ולעקוף, ומקווקו מתיר כשהדרך פנויה ובטוחה, וכשמופיעים שני קווים צמודים — הצד שלך הוא הקובע. קו עצירה הוא פס לבן רחב שלפניו עוצרים עצירה מלאה, ו'תן זכות קדימה' מסומן בשורת משולשים שלפניה מאטים ונותנים זכות קדימה בלי לעצור בהכרח. פס זברה נותן קדימות להולך הרגל, שטח מסומן בפסים אלכסוניים אוסר כניסה, וחיצי נתיב קובעים לאן מותר לפנות. אבני שפה אדומות-לבנות אוסרות עצירה, וכחולות-לבנות הן חניה בתשלום.
ב-Move לומדים את סימוני הכביש כקבוצה נפרדת בספריית התמרורים, מתרגלים אותם שוב ושוב, ולכל שאלה יש הסבר שמראה למה הקו או החץ אומרים מה שהם אומרים — לא שינון תמונה אלא הבנת ההיגיון. תור החזרה החכם מחזיר בדיוק את הסימונים שבלבלת, כמו הרציף מול המקווקו, מד המוכנות מראה מתי הזיהוי יציב, ואפשר ללמוד בעברית או באחת משש השפות — חינם וללא הרשמה.
שאלות נפוצות
איך מבדילים בין סימוני הכביש לתמרורים שעל העמוד?
ההבחנה פשוטה: סימוני הכביש צבועים על פני הדרך וקוראים אותם במבט מטה, ואילו התמרורים ניצבים על עמוד בצד הכביש ויש להם צורה וצבע משלהם. לעיתים קרובות הסימון על הכביש מחזק את מה שאומר התמרור — קו עצירה לפני תמרור 'עצור', חץ נתיב מתחת לתמרור הכוונה. בשאלה במבחן שימו לב אם התמונה מראה את משטח הכביש או לוח תמרור, וזה כבר מכוון למשפחה הנכונה.
מה ההבדל בין קו הפרדה רציף לקו מקווקו?
קו רציף אוסר לחצות אותו ולעקוף — הוא מסמן מקום שבו מעבר לצד השני מסוכן. קו מקווקו מתיר חצייה ועקיפה כשהדרך פנויה ובטוחה. כשמופיעים שני קווים צמודים, רציף לצד מקווקו, הקו שבצד שלך הוא הקובע: אם בצדך הקו רציף — אסור לך לחצות, גם אם מהצד השני מותר. זהו אחד הדברים הנבחנים ביותר בסימוני הכביש, וכדאי שיהיה אוטומטי.
איך מבדילים בין קו עצירה לקו 'תן זכות קדימה'?
קו עצירה הוא פס לבן אחד ורחב החוצה את הנתיב, ולפניו חובה לעצור עצירה מלאה — בדרך כלל מול תמרור 'עצור' או רמזור. קו 'תן זכות קדימה' מסומן בשורת משולשים לבנים הפונים אליך ('שיני כריש'), ולפניו צריך להאט, לבדוק ולתת זכות קדימה, אך לא חובה לעצור אם הדרך פנויה. זהו הזוג שהכי מתבלבלים בו, וההבדל הוא בין עצירה מוחלטת להאטה עם ויתור.
איך נבחנים סימוני הכביש, ואפשר ללמוד בשפה שלי?
השאלה מציגה תמונה או תרשים של פני הכביש — קו, חץ, מעבר חצייה או אבן שפה צבועה — ומבקשת מה מותר או מהי הפעולה הנכונה. הצבעים והצורות בינלאומיים, אך נוסח השאלה וההסבר ב-Move מופיעים בשש שפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, צרפתית וספרדית. כדאי להבין את המשמעויות בשפת האם ולתרגל בעברית כדי להתרגל לניסוח המבחן, ובספריית התמרורים אפשר לעבור על כל סוגי הסימונים.